אין כמעט מי ששיחק בפוטבול מנג'ר (FM), משחק ניהול קבוצת הכדורגל המתקדם בעולם, שלא זכה להערות מגיימרים אחרים כמו "זה משחק? זה יותר כמו עבודה עם טבלאות אקסל".
יש הרבה מן האמת בהערה הזו. מה שהחל כתחביב של שני אחים שאהבו כדורגל וידעו לתכנת, הפך להיות משחק מתוחכם שמנוע המשחק שלו – האלגוריתמים שמייצרים את מהלכי המשחק ומדמים תוצאות - מתבסס על מודלים וניתוחים סטטיסטים השאובים מהעולם האמיתי. המשחק מציג את המידע בטבלאות, גרפים והמחשה ויזואלית מתקדמת, ממש כמו המידע שמוצג לאנליסטים בחדרי עסקאות בבנקים (נשמע מרתק, לא?).
האובססיביות של מפתחי המשחק למודלים מתוחכמים ולנתוני אמת, והמידע הרב שמעריצי המשחק אוספים על שחקנים בעולם האמיתי (מדובר במתנדבים המכונים "חוקרים") הקפיצו את איכות הסימולציה עד שטושטש הגבול בין משחק למציאות - ויש קבוצות מובילות כמו אברטון (אולי אני מותח קצת את ההגדרה של "קבוצות מובילות") שהשתמשו במאגר הנתונים של המשחק כדי לאתר שחקנים, ויש קבוצות נוספות שפועלות כך.
ואם פעם ניתוח טבלאות אקסל היה נחלתם של שחקני FM, היום אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה של ממש – מהפיכת האנליטיקה בכדורגל, בה מנהלי העל הם מתמטיקאים ולאו דווקא שחקני עבר.
למה לי אנליטיקה עכשיו? שיעור קצר בהיסטוריה
אנליטיקה היא גילוי וניתוח של תבניות בעלות משמעות בנתונים והמחשתן, ויישום המידע בתהליך קבלת החלטות אפקטיבי – היא החוט המקשר בין נתונים לבין קבלת ההחלטות.
האנליטיקה בספורט החלה לתפוס תאוצה משנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר ביל ג'יימס החל לפרסם את ספרו השנתי Baseball Abstract בו נכללו נתונים וסטטיסטיקה מתקדמת (לאותה תקופה) אודות ביצועיהם של שחקני בייסבול.
ביל ג'יימס והתנועה שייסד (ה-Sabermetrics) גילתה והפיצה את הבשורה כי למעשה הסטטיסטיקות והמדדים המסורתיים לא באמת מודדים את איכותו של שחקן, ובמהלך השנים פיתחו מדדים מורכבים על מנת למדוד את תרומתו של כל שחקן לסיכויי ההצלחה של קבוצתו – שהרי זה מה שחשוב למנהלי הקבוצה, בסופו של דבר.
מנהל אחד בשם בילי בין אימץ גישה זו בדבקות דתית, לאחר שזיהה כשל שוק – מצד אחד, קבוצות משלמות הרבה כסף על שחקנים עם מדדים סטטיסטיים מסורתיים מרשימים, בעוד שהמדדים החדשים שפותחו מצביעים על כך שהם למעשה לא תורמים הרבה למאמץ הקבוצתי לנצח; מצד שני, קבוצות מוותרות על שחקנים שהמדדים החדשים שלהם גבוהים בעוד שהמדדים המסורתיים שלהם בינוניים, ולכן מחירם זול.
מאחר שבילי בין ניהל מועדון בייסבול קטן וחסר אמצעים (ה-Oakland A's) הוא הבין שהוא יכול לחסוך כסף, והוא החל ליישם את האנליטיקה בכל תהליכי קבלת ההחלטות במועדון החל מבחירת שחקנים בדראפט, בקביעת ערכו של שחקן בטרייד עם קבוצות אחרות, ואפילו איזה שחקן יוצב בעמדות השונות על המגרש ובאיזו סיטואציות להחליף שחקנים. בעקבות יישום השיטה הקבוצה הגיעה לפלייאוף הבסייבול כמעט כל שנה, וכל זאת עם תקציב שכר מהנמוכים בליגה.
שיטה זו של יישום מדדים סטטיסטיים מתוחכמים בתהלך קבלת ההחלטות, על מנת לאתר שחקנים איכותיים בעלות נמוכה (המטרה הסופית של התהליך היא לאתר שחקנים טובים ובזול) התפרסמה בספרו רב המכר של מייקל לואיס “Money Ball” אשר תיאר את השיטה ואת הצלחתה (ספר מרתק ומומלץ).
כמו כל פטנט טוב, הקבוצות בליגת הבייסבול החלו להעתיק את השיטה ולמנות מתמטיקאים וססטיסטיקאים (או שאיך שלא קוראים להם) כמקבלי ההחלטות בעלי השפעה רבה על מערך הסקאוטינג.
מאני בול בכדורגל
בהמשך ישיר לפריחה של אנליטיקה בענפי ספורט בארה"ב, ובאופן מואץ יותר לאחר זכייתה של בוסטון רד סוקס באליפות לאחר 86 שנות יובש - קבוצה שנבנתה על פי עקרונות של מאניבול/אנליטיקה - התהליך תפס תאוצה בכל ענפי הספורט הקבוצתי, גם בענף הכדורגל שבאופן מסורתי מתנגד לכל שינוי.
השיטות המתקדמות הניבו תוצאות מרשימות אצל קבוצות קטנות עם תקציב מוגבל שחיפשו שחקנים זולים שיתרמו לניצחונות הקבוצה (ועקב מחירם הנמוך, השחקנים שכשלו לא הזיקו יותר מדי לתקציב ואפשר היה להיפטר מהם בזול). גם קבוצות גדולות יישמו שיטות אלה, ואחת מהן אף זכתה בליגת האלופות בשנת 2019.
והנה המעגל נסגר, ממש Life imitating art – פעם ניתוח טבלאות אקסל היה נחלתם של שחקני הפוטבול מנג'ר שהיו ללעג ולקלס; היום, כל הקבוצות מעסיקות מנתחי טבלאות אקסל ומשלבות אותם בתהליכי קבלת ההחלטות. אולי יש סיכוי להתמנות למערך האנליטיקה של קבוצה מקצוענית על סמך הצלחותיי במשחק פוטבול מנג'ר (מקרה אמיתי!)?
כיום נמדדים שחקני הכדורגל בעשרות פרמטרים ומדדים סטטיסטיים שונים, וביחד עם מדידת מיקומי השחקנים על המגרש בכל רגע נתון ("מפות חום") אפשר לנתח כמעט כל מהלך וכל שחקן ולענות על שאלות כמו מה הם המהלכים היעילים ביותר להבקעת שער (רמז - לא כדורים ארוכים לכנפיים)? או מי הוא הבלם הטוב ביותר השנה באירופה (וירג'יל ואן דייק, אם שאלתם)? האם הקשר בן ה-25 שהציע לנו סוכן ב-10 מיליון פאונד הוא בזבוז כסף משווע או שיש כאן יהלום שאפשר להשיג בזול?
מאחר שמדובר בנושא מורכב מאוד, ננסה להנגיש אותו לקוראינו שאין להם תואר בסטטיסטיקה מהרווארד (גם לנו אין) בסדרת כתבות בשבועות הקרובים. ננסה גם לענות על השאלה שבוודאי מדירה שינה מעיני כולכם - האם אפשר להכריז על מותה של בעיטת הקרן?
לקינוח: 3 דקות של הבלם הטוב בעולם על פי מדדי האנליטיקה, מפרק את השחקנים הטובים בעולם: