ברוכים הבאים לכתבה השנייה בסדרת הכתבות שלנו על אנליטיקה וכדורגל. בכתבה הראשונה בסדרה סקרנו את ההיסטוריה ואת התפתחות התחום בשנים האחרונות, וראינו כיצד כיום הקבוצות המצליחות בונות את הסגלים שלהם בהתבסס על אנליטיקה.
בכתבות הבאות בסדרה נסקור ונסביר את המדדים הבולטים למדידת יעילותם של שחקנים וכיצד חלק מהמדדים יכולים לסייע לנו לשער מה יהיו ביצועיו של השחקן במהלך העונה (אזהרה - נדרש ידע מוקדם של 5 יח' מתמטיקה - לא באמת).
כל הנתונים שרצית לדעת על כדורגל ועוד הרבה שבכלל לא ידעת שקיימים
לפני שנצלול לנושא הכתבה, כדאי לדעת שכיום קיימות מספר חברות המתמחות באיסוף ובניתוח סטטיסטיקות של כדורגל. הבולטות שבהן, Opta ו-Instat, מספקות נתונים שונים לליגות הבכירות באירופה (ולליגת העל "הבורסה לניירות ערך" בישראל).
בנוסף, ניתן למצוא נתונים באתר Squawka (ששואב את המידע מ-Opta) ובאתרים רבים אחרים שעוסקים בהימורים על כדורגל (שגם הם מתבססים על מאגר המידע של Opta, למשל האתר Whoscored).
עוד חשוב לדעת, כי כל החברות השונות העוסקות בסטטיסיטיקה של המשחק היפה, מתעדות או מנסות לתעד כמעט כל מהלך ואירוע במשחק, אפילו אירועים כמו נגיעות ראשונות מוצלחות, איבוד כדור בהגנה, אסיסט משני ועוד רבות. מדובר בכמות עצומה של מידע ורשימה ארוכה מאוד של מדדים – Opta למשל מתעדת כ-2,000 אירועים בדידים ומדידים בכל משחק של 90 דקות.
לכל חברה יש הגדרות מעט שונות והן מודדות אירועים שאולי חברה אחרת לא שמה עליהם דגש. אולם בכל הנוגע למדדים העיקריים שנסקור בכתבות שלנו, מדובר בהגדרות כמעט זהות (מי שרוצה להתעמק בהגדרות של המדדים יכול לעיין במילון המונחים Opta למשל).
5 המדדים החשובים עבור חלוצים וקשרים התקפיים – יצירת הזדמנויות, דריבלים, ושערים/אסיסטים צפויים
למי שצפה יותר מדי במשחקים של הפועל תל-אביב בעונת 2018/2019, כדאי להזכיר שמטרת משחק הכדורגל היא להבקיע יותר שערים מהיריבה, או "להחנות את האוטובוס" ולהסתגר בבונקר עד שישרקו לסיום (אם מדובר בקבוצה שמוריניו במקרה המאמן הראשי שלה).
חלקכם בוודאי זוכרים כי בעבר הלא רחוק, היו נוהגים למדוד את שחקני ההתקפה רק לפי שני נתונים - שערים ואסיסטים. כיום, בעקבות מהפכת האנליטיקה שתוארה בפוסט הקודם, ורצון הקבוצות למדוד באופן יותר מדויק את הביצועים, נמדדים שחקנים ההתקפה בשורה ארוכה של מדדים – חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות –דריבלים, מסירות מפתח, שערים צפויים, נגיעות ראשונת מוצלחות וכו'.
בפוסט זה ננסה להסביר את המדדים העיקריים למדידת יעילותם של שחקני התקפה וקשרים התקפיים, ונקדים ונאמר כי מאחר שכדי להבקיע שערים יש לאיים על השער, המדדים שפותחו מסייעים לנתח לא רק כמה פעמים איים שחקן על השער, אלא מהי איכות האיום, ומי יצר לו את ההזדמנות.
1. אסיסט (בישול)
מסירה שהובילה לשער היא אסיסט והיא מטבע הדברים נחשבת כיצירת הזדמנות (שנוצלה). זה פשוט וזה מובן, ואין מה להרחיב (ואם בכל זאת אתם רוצים להעמיק את הידע, ממליץ לקרוא במילון המונחים של Opta על אסיסט ואסיסט משני).
למעשה, כל איום למסגרת הוא תוצאה של מהלך ששחקן אחר התחיל במסירה. כן, גם השער המדהים של מראדונה במונדיאל 1986, לאחר שעבר את כל שחקני נבחרת אנגליה, התחיל ממסירה של בן קבוצתו, הקשר הקטור הנריקה - טכנית יש לרשום את המסירה כאסיסט.
פעולה נחשבת כאסיסט גם אם מדובר בבעיטה מקרן או בעיטה חופשית אחרת, נגיחה, זריקת חוץ, בעיטת שוער וכו' - כל פעולה חוקית של שחקן שלאחריה הגיע הכדור לשחקן אחר שהבקיע את השער.
2. מסירות מפתח, מצבים טובים ויצירת הזדמנויות
אבל מה לגבי הזדמנויות שנוצרו על ידי הקשר והוחמצו על ידי החלוץ? באופן טבעי חלוצים מחמיצים הרבה יותר מאשר מבקיעים. כל קשר בטוח שהמסירות שלו הן מושלמות ורק החלוץ הוא זה שהצליח איכשהו להחמיץ את הזדמנות הפז שנוצרה עבורו.
לצורך מענה על השאלה החלו הסטטיסטיקאים למדוד את מסירות המפתח (key passes), שהיא המסירה האחרונה לפני ניסיון הבקעה שלא הצליח (אם הצליח זה הוא כזכור האסיסט).
סך האסיסטים + מסירות מפתח הוא הנתון של יצירת ההזדמנויות (chances created) שהשחקן יצר עבור חבריו. שחקני הקישור/כנף נמדדים במספר יצירת הזדמנויות במשך 90 דקות - דהיינו מספר הפעמים שהם אפשרו לחלוץ לייצר בעיטה/נגיחה למסגרת (או יד כמו במקרה של תיירי הנרי...).
נתון מעניין נוסף ש-Opta מודדת הוא "סיכוי גדול" (שהוחמץ) המוגדר כ"מצב שבו סביר לצפות משחקן להבקיע, בדרך כלל בתרחיש אחד על אחד או מטווח קרוב מאוד". ההחמצה של רוני רוזנטל במשחק מול אסטון וילה בשנת 1992 היא דוגמה טובה לכך - הקשר מסר לרוזנטל מסירת מפתח שיצרה הזדמנות גדולה שהוחמצה.
3. דריבלים (כדרור)
חברת Opta מגדירה דריבל כניסיון של שחקן המחזיק בכדור לעבור את השחקן היריב. דריבל (dribble) מוצלח הוא כאשר המעבר הצליח והכדור נמצא אצל השחקן המכדרר. נוסיף ונאמר שדריבל לא מוצלח בשליש המגרש ה-"התקפי" פחות מסוכן מדריבל באמצע המגרש או בהגנה. איבוד כדור בהגנה יכול להוביל לאיום מיידי על השער ולכן מאמנים מקפידים להעיר לשחקני הגנה להרחיק כדורים ולא לכדרר.
מעבר לכך שדריבל נראה יפה, מדובר בנתון חשוב מאוד שכן לדריבל בחלק ההתקפי מוצלח אפקט כפול: לא רק שהדריבל מבטל שחקן של הקבוצה היריבה, אלא שהוא מושך אל השחקן המכדרר שחקני הגנה נוספים כדי למנוע ממנו בעיטה לשער. בכך נוצרים חורים בהגנה אליהם יכולים להיכנס שחקני התקפה, ולקבל מסירת מפתח או אסיסט מהדריבליסט.
כך הפך הדריבל (המוצלח והלא מוצלח) לנתון חשוב מאוד עבור הקבוצות, אשר מודדות באמצעותו את יעילותו של הקשר ההתקפי/היצירתי.
שוויו בשוק של אחד המכדררים הנפלאים כיום אשר מדורג גבוה (סטטיסטית) באירופה – ניימאר - ממחיש את החשיבות שקבוצות מייחסות לנתון זה. אמנם ניימאר מאבד כדורים רבים במהלכי דריבלים לא מוצלחים, אך מכיוון שכמעט כולם מתרחשים בשליש האחרון של המגרש, מוכנים מאמניו לסלוח לו. כאשר מבצע ניימאר דריבל מוצלח, הוא מלחיץ את ההגנה ולחץ מוביל לטעויות שמובילות לשערים.
ניימאר - אלוף הדריבלים (וההתבכיינות):
כדאי להתעכב רגע על הדרך בה מנסים מאמנים להתמודד עם איבודי כדור בדריבל: המאמן יכול להציב מאחורי הדריבליסט קשר הגנתי במרחק מה. ברגע שהמכדרר מאבד את הכדור, אותו קשר הגנתי ינסה להשתלט על הכדור או לתקל את שחקן היריב שחטף את הכדור מהדריבליסט.
מכדררים בולטים השנה בליגות הבכירות באירופה והדריבלים המוצלחם ל-90 דקות: ניימאר (4.7), מסי (4.5), אדן הזאר (4.2), ג'יידון סאנצ'ו (4.1) - קשר אנגלי צעיר ומבריק שמשחק כיום בדורטמונד.
באתר של מנהלת הליגות בישראל אמנם יש נתון של דריבלים, אולם לא ברור אם מדובר בכדרורים מוצלחים או במספר כולל (נראה שמדובר במספר כולל).
לפי נתוני מנהלת הליגות, אחד המכדררים הבולטים בעונת 2018/2019 בישראל, הוא אנז' פרדי-פלומה מבית"ר ירושלים, עם 9.6 כדרורים ל-90 דק' (נתון שאנחנו חישבנו משום שבאתר המנהלת יש רק מספרים אבסולוטיים של כדרורים ומס' דקות), אבל מבלי לדעת כמה מהם היו מוצלחים, מדובר בנתון עמום חסר הקשר.
4. שער צפוי - Expected Goal
דמיינו משחק שראיתם לאחרונה ובו קבוצתכם בעטה לשער 15 פעמים וכבשה שער אחד, ואילו יריבתה שבעטה רק 4 פעמים, ניצחה את המשחק 3-1. אתם תופסים הראש ולא מאמינים. אולי חושבים שהשוער של היריבה תפס יום, או שהחלוצים שלכם לא טובים...
אלא, שלא כל בעיטה לשער מהווה איום או מאתגרת את השוער באותה מידה – יש מצבים טובים יותר ויש מצבים טובים פחות. לפעמים, ההחמצה היא עניין של אקראיות, ולפעמים באמת מדובר בהחמצה שעוד ידברו עליה הרבה – איך אפשר לדעת?
בדיוק על מנת לענות על שאלה זו פותח מדד "השערים הצפויים" – Expected Goals (ה-xG, לפעמים מכונה גם expG) שהוא כיום המדד ה"חם" בעולם הסטטיסטיקות. במלים פשוטות נתון ה-xG הוא מספר השערים שיכול היה השחקן להבקיע, בהתבסס על כל האיומים שלו על שער ועל איכותם של האיומים. לחובבי ההיסטוריה נציין כי המדד פותח, איך לא, בצפון אמריקה, במקור עבור משחק הוקי-קרח.
קיימים מספר מודלים של xG, שפותחו במהלך השנים האחרונות. כל מודל מחושב על ידי נוסחה אשר מודדת את איכותו של כל מצב ההבקעה. הנוסחה מחשבת מספר מדדים המתבססים על מספר פרמטרים כגון:
מרחק השחקן מהשער – שכן ככל שהשחקן קרוב יותר הסיכוי להבקיע עולה.
זווית הבעיטה לשער – ברור כי ככל שהזווית חדה יותר, הסיכוי להבקיע נמוך יותר.
מרחק הכדור הנבעט ממרכז השער– האם הכדור נבעט לפינה השמאלית העליונה או אולי הימנית התחתונה? וכו'.
כיצד פגש השחקן את הכדור - רגל חיצונית? פנימית? הרגל החזקה? הרגל החלשה? נגיחה?
איך נוצר המצב – האם בזריקת חוץ? בקרן? במסירה? בנגיחה אחרת? ריבאונד? כדרור מוצלח?
לכל פרמטר יש אחוז הצלחה היסטורי שממנו הובקעו בעבר שערים, והנוסחה משקללת את כל הפרמטרים. כך מחושב אחוז "איכות המצב" של כל מצב הבקעה, וכל איום של שחקן על השער נמדד לפי איכותו. כל האיומים של השחקן במהלך המשחק נסכמים, והתוצאה היא כמות השערים שצפוי היה שיבקיע (xG) באותו משחק. כמובן שעושים זאת במהלך כל עונה ובוחנים את ביצועי השחקן באופן מתמשך ובסיום העונה.
דוגמה להמחשה – לפנדלים בליגה האנגלית היה אחוז הצלחה היסטורי של 0.785, ולכן כל בעיטת פנדל של שחקן בליגה האנגלית היא 0.785xG. נתונים אלה משתנים ככל שנאספים יותר נתונים על משחקים ומצבים - המודל נעשה מדויק יותר ויותר בהתאם. המודל של Opta מתבסס על מעל ל-300,000 שערים ונחשב בין המדדים המדויקים בתחום.
מי שרוצה להעמיק את ידיעותיו, אנו מצרפים לינק ובו מספר דוגמאות נוספות לשערים ושיעור ה-xG, מאחד האתרים המובילים בניתוח סטטיסטי של כדורגל – American Soccer Analysis (בלינק יש דוגמאות רבות לכיצד מחשבים שערים צפויים).
השוואה בין ה-xG של השחקן לבין מספר השערים שהבקיע בפועל, עונה על השאלה האם ניצל באופן מיטבי את ההזדמנויות שהיו לו להבקיע.
ואכן, אנו רואים בטבלה משמאל שהכובשים המצטיינים בפרמייר ליג העונה (2018/2019) ניצלו באופן מיטבי את ההזדמנויות - וחלקם כמו סאדיו מאנה מליברפול אף התעלו מעבר לציפיות, משמע כי הייתה להם עונה מצוינת.
יחד עם זאת, הנתון אינו יכול להצביע על הסיבה המדויקת שבגינה לא ניצל השחקן באופן מיטבי את ההזדמנויות שהיו לו. כך למשל, פער גבוה בין כמות השערים בפועל לבין כמות שערים צפויים, יכול להעיד על "חוסר מזל" או על יכולת התמקמות מצוינת אבל עם סיומת לא טובה.לאור המגבלה של הנתון, הוא אינו עומד לבדו, אלא לאחר שמזהים כי יש פער הדורש התייחסות, פעולותיו של השחקן וההחמצות שלו מנותחות בוידאו – כך ניתן לאתר באופן ממוקד יותר האם יש בעיה, ואם כן על מה לעבוד עם השחקן באימונים כדי לצמצמה.
הערה: נתון ה-xG מועיל מאוד במדידת איכותם של שוערים. ברור שלא כל הצלה היא "איכותית" ולפעמים השוער בכלל לא התאמץ להציל בעיטה לשער. כך, משתמשים בנתון ה-xG של המצבים שאיימו על השער, וככל היחס בין מספר השערים שנכבשו נגד השוער אל מול מספר השערים שצפוי היה שיובקעו נמוך יותר, ככל הנראה מדובר בשוער איכותי יותר.
5. אסיסט צפוי - Expected Assist
האסיסט הצפוי הוא אחיו התאום של מדד השערים הצפויים. בדומה לשערים צפויים, נתון זה מודד את איכות יצירת המצבים של שחקני הקישור, במנותק מהשאלה האם הובקעו שערים או לא.
גם כאן המודלים דומים למודלים של שערים צפויים ואין טעם לחזור על הכל שוב אולם כל המסירות של הקשר נלקחות בחשבון, ולא רק אלה שמובילות לשער או לאיום על השער, ומסירות מקבלות דירוג איכותי בדומה לשערים – מסירה למראדונה שעבר חצי מגרש ואת כל שחקנים נבחרת אנגליה אינה מקבלת את אותו משקל כמו מסירה שחותכת את כל ההגנה ובסיומה החלוץ דחק את הכדור פנימה.
כפי שניתן לראות מהטבלה המסכמת את נתוני xA של 5 המובילים בנתון זה במהלך העונה החולפת בפרמייר ליג, אנו רואים שלאדן הזאר מ'צלסי הייתה עונה מבריקה בכל קנה מידה - וביצועיו עלו על הצפוי באופן משמעותי.
לסיום
ובכן, זו הייתה סקירה "קצרה" של המדדים המרכזיים שהיום הקבוצות עושות בהם שימוש לצורך בחינת ביצועיהם של שחקני ההתקפה ועשינו היכרות עם ההגדרות של המונחים המרכזיים. באחת הכתבות הבאות בסדרה נבדוק כיצד מודדים שחקני הגנה וקשרים הגנתיים. מקווה שנהניתם לקרוא ואשמח לשמוע מכם!